שאלות שחשוב לשאול את עצמנו
כשאנו נכנסים לקבוצה רוחנית
או מתחברים למורה רוחני
ביטוי אישי ורווחה נפשית
האם אני מרגיש/ה שאני שמח/ה כאן? האם נעים לי בחברת המורה הזה והאנשים הללו?
האם אני מרגיש/ה נתמך/ת על ידי המורה וחברי הקבוצה ושיש לי מקום להתבטא ולהיות אני במלואי?
האם אני מרגיש/ה שאני יכולה לדבר בכנות ובפתיחות על רגשותיי ומחשבותיי עם המורה הזה והקבוצה הזאת, ושהדברים יתקבלו בהבנה והכלה?
האם יש תחושה שיש פילים בחדר שאסור לדבר עליהם?
האם יש תחושה שאסור להעביר ביקורת על המורה או הקבוצה?
התנהגות בקבוצה ודינמיקה קבוצתית
האם אני מרגיש/ה שדוחפים אותי לעשות דברים שאני לא מרגיש/ה בנוח איתם (ושיש לי חווייה פנימית שלא נכון לי לעשות אותם), בשם ההתפתחות הרוחנית או איזשהו אידאל אחר?
האם המורה או חברי הקבוצה גוערים בי ומצפים ממני לפעול אך ורק לפי ראות עיניהם?
האם המורה טוען שהוא הגיע להארה, שהוא יודע הכל ולכן צריך לעשות את כל מה שהוא אומר?
האם יש יצירת תלות בקבוצה או במורה? תחושה כללית של "אתם לא תגיעו להארה/תהיו מאושרים/תתפתחו רוחנית בלעדינו".
אידאולוגיה רוחנית
האם אני מקבל/ת מסרים מהמורה או הקבוצה שרק "אנחנו" יודעים, שרק "הדרך שלנו" היא הנכונה, ושכל שאר האנשים בעולם לא מבינים כלום?
האם אני מקבל/ת מסרים מהמורה או הקבוצה שעל מנת להגיע להארה צריך "להרוג את האגו"?
האם אני מקבל/ת מסרים מהמורה או הקבוצה שיש כזה דבר רגשות "נמוכים" ורגשות "גבוהים", ושלהרגיש ולהביע רגשות "נמוכים" זה לא בסדר וזו לא הדרך להגיע להארה?
האם הלימוד הרוחני מלא במסרים אמורפיים שהמורה מסרב או לא מצליח לדייק ולהמחיש בצורה ברורה?