מאת: טליה מיכאלי

כשרק התחלתי להיכנס לתוך החקירה הנון דואלית, בסביבות 2011, אחד הדברים הראשונים שהמורים שלי אמרו לי היה - "אין שם (בפנים) אף אחד".

המשפט הזה מאוד בלבל אותי. מה זה אומר בכלל? שאין אני? שאני לא קיימת? התחלתי לפקפק בעצם הקיום שלי, ליצור ניתוק ביני לבין עצמי. ולא רק שהסתובבתי מבולבלת המון זמן, גם הרגשתי טיפשה שאני לא מבינה מה רוצים ממני.

לקח לי שנים להבין את המסר שהם ניסו להעביר לי. כיום, כשאני מסתכלת על זה בדיעבד, אני חושבת שכל כך הרבה מהבלבול הזה היה יכול להיחסך ממני, באמצעות ניסוחים מדוייקים יותר.

שמעתי כבר על לא מעט אנשים שמרגישים כמוני, שנכוו מהוראה לא מדויקת ואף הגיעו למצבים דיסוציאטיבים של ממש, שלקח להם הרבה זמן להשתקם מהם.

גם ככה זה ממש לא פשוט לתפוס את המסר הזה. לכן, לעניות דעתי, במקום להגיד רק מה אני לא (אישיות, מחשבות, רגשות וכו') חשוב מאוד להצביע גם על מה אני כן.

הקשבתי לאחרונה למדיטציה של Adyashanti. בכללי, אני מאוד אוהבת את האופי המדוייק והעדין של הניסוחים שלו.

ספציפית במדיטציה הזאת, הוא אמר משהו שאני חושבת שהיה מאוד מקל עלי אם הייתי שומעת אותו אי שם לפני עשור - "אתם לא הרגשות והמחשבות שלכם, אתם לא אף חווייה ספציפית. יחד עם זאת, אתם יודעים שאתם קיימים, שיש לכם חוויית קיום. התמקדו בזה."

בתור התחלה, חשוב מאוד להבין שזה ש"אין שם אף אחד" לא אומר שאין שם מי/מה שקיים, וחווה.

זה לא נגמר כאן, כמובן. השלבים הבאים הם לחוות שאנחנו הכל, ושהכל בתוכנו. ששום דבר לא באמת נפרד מאיתנו. אמנם אנחנו לא שום אובייקט ספציפי בחווייה, אך בו זמנית אנחנו כל האובייקטים ביחד.

כמה דברים חשובים לשים לב אליהם בכל תהליך החקירה הנון דואלי, כדי למנוע מעצמכם בלבול וניתוק מיותרים:

האם אני חווה איזשהו ניתוק מעצמי? מהרגש שלי? שאני לא בנוכחות מלאה בתוך החווייה, על כל רבדיה? שאני רק מתבונן.ת ברגשות/מחשבות מרחוק, ולא מאפשר.ת לעצמי לחוות/להרגיש אותם במלואם (כי אני בטוח.ה שלהרגיש אומר בהכרח להזדהות)? כמו כן, האם יש לי מחשבה או אמונה ששום דבר לא אמיתי/לא קיים באמת (כולל עצם הקיום שלי)?

אם אנחנו חווים משהו מכל אלו, חשוב מאוד לדייק את התרגול שלנו. כנראה שיש שם רבדים שעדיין לא ברורים לנו מספיק. רצוי להתייעץ עם מישהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו שמבין בנושא.

בנוסף, אני ממליצה להקשיב למספר מורים ולא רק לאחד (ויש בשפע). הרבה פעמים מורה אחד יכול לחדד לנו משהו שלא הבנו בהוראה של מורה אחר, ולהפך - אולי פתאום נרגיש שמורה אחד מסביר משהו בצורה לא מספיק מדוייקת לדעתנו, בעוד שמורה אחר כן עושה זאת.