עזרים
קהילות/קבוצות רוחניות יכולות להיות מקום מיטיב ותומך להתפתחות אישית ורוחנית (מקום שרבים מאיתנו היו רוצים להשתייך אליו), או מקום מסוכן והרסני שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוכו מבלי לשים לב לכך.
לעיתים קרובות, קהילה מתחילה כמקום מהסוג הראשון ומתגלגלת להיות כת פוגענית מהסוג השני, או לפחות בעלת מאפיינים כיתתיים כלשהם.
איך נוכל להבדיל בין השתיים? או להבחין בתהליך הגלגול מהסוג הראשון לשני כאשר הוא מתרחש?
כשאנו נכנסים לקבוצה רוחנית או מתחברים למורה רוחני, חשוב שנשאל את עצמנו את השאלות האלו.
הבחנות חשובות בין מצבי חירום רוחניים לבין מצבים פסיכוטיים או מאניים, ואיך ניתן לתמוך במי שחווה אותם - לא כל מצב פסיכוטי או מאני הוא מצב חירום רוחני, ולא כל מצב חירום רוחני הוא מצב מאני או פסיכוטי. במקרים מסוימים, מצב חירום רוחני עשוי לערב גלישות פסיכוטיות או להיות בעל מאפיינים מאניים. להלן מספר קריטריונים שאפשר לבחון כדי לתת הערכה ראשונית למצב.
אדם החווה משבר נפשי-רוחני קשה (מצב חירום רוחני), זקוק לסביבה בטוחה ולתמיכה אוהבת ולא שיפוטית מהאנשים הקרובים אליו, על מנת לצלוח את המשבר על הצד הטוב ביותר.
יחד עם זאת, משפחתו וקרוביו אינם אמורים לדעת כיצד להתמודד עם המשבר או לנהל אותו לבדם ללא תמיכה מקצועית. חשוב מאוד לפנות לאנשי מקצוע במצבים כאלו, למען חווה המשבר ולמען כל מי שמושפע ממנו.
אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי עלול להיות חווייה טראומטית, שמתווספת לקושי הגדול של המשבר עצמו. לכן רצוי, ככל שניתן, שאשפוז פסיכיאטרי יהיה המוצא האחרון שאליו פונים ורק במקרה ושום אופציה אחרת אינה מתאימה או אפשרית.
ניתן במקרים רבים למנוע אשפוז פסיכיאטרי ע"י חלופות אשפוז, כמו טיפול ביתי בסביבה המוכרת על ידי אנשי מקצוע, או בבתים מאזנים בהם הסביבה נעימה ומכילה הרבה יותר בהשוואה לבית חולים.