איך לדעת שאנחנו עושים מעקף רוחני?

האדם שטבע את המונח "מעקף רוחני" היה הפסיכולוג ג'ון וולווד, בשנת 1984.

המונח מתאר שימוש באמונות ובתרגולים רוחניים על מנת להימנע ממגע עם רגשותינו הכואבים, עם הפצעים הנושנים שלנו ועם צרכינו ההתפתחותיים. זהו ניצול של רטוריקה והמשגה רוחנית כדי לברוח מהתמודדות עם קשיי החיים.

רוב האנשים (אם לא כולם) מגיעים למסע הרוחני מתוך רצון לפתור את כל הבעיות שלהם או להמלט מהן, אבל זה לא מה שהמסע הרוחני עוסק בו. הוא לא עוסק בפתרונות לבעיות, הוא עוסק בחיפוש אחר האמת, גם כשהיא לא נעימה וקשה ואולי אפילו יוצרת בעיות חדשות. מעקף רוחני הוא מצב שבו אנחנו ממשיכים לברוח מהבעיות שלנו, אלא שהפעם אנחנו עושים את זה באמצעים "רוחניים".

מעקפים רוחניים מתיישבים על ההרגל התרבותי קולקטיבי שלנו להתרחק ממה שמכאיב. זה נחשב לנורמלי. זאת אסטרטגיה לא רק להימנע מכאב אלא גם כדרך להצדיק את ההימנעות הזאת. למעשה, אנו מקבלים על כך עידוד ממסגרות ומורים רוחניים. מסיבה זו, לעיתים רחוקות מעקף רוחני מזוהה ככזה. לרוב הוא מזוהה כהתפתחות רוחנית, התעלות רוחנית… במיוחד בעידן של היום שמאופיין ב-"fast food spirituality" ("הסוד" למשל).

שיחה על מעקפים רוחניים - טליה מיכאלי ומיכאל פיין

מהו מעקף רוחני, ואילו מעקפים שונים יש? איך אפשר לדעת שאנחנו עושים מעקף רוחני? כיצד אפשר לעבוד עם מעקפים רוחניים ולהתגבר עליהם?

שאלון לזיהוי מעקפים רוחניים

  • האם אני מאמין/ה שמחשבות "שליליות" או רגשות "שליליים" הם "לא בסדר" ולא טובים או רוחניים מספיק?

  • האם אני מאמין/ה שאני צריך/ה להיות במצב תודעתי "גבוה" כל הזמן?

  • האם אני שופט/ת את עצמי כל הזמן על כמה שאני לא רוחני/ת מספיק או לא מתרגל/ת מספיק?

  • האם אני רודף/ת אחרי תובנות רוחניות כל פעם שאני מרגיש/ה תקוע/ה בחיים?

  • האם אני כל הזמן מחפש/ת אחר השיטה הבאה שתפתור את כל הבעיות שלי?

  • האם אני מתמקד/ת בהתפתחות שלי רק בקתרזיס רגשי, עבודת תת מודע ומדיטציות?

  • האם אני שם/ה דגש בעיקר על הצדדים הרוחניים של החיים ולא נותן/ת חשיבות לצדדים הגשמיים/חומריים או הפסיכולוגיים?

  • האם איני נותן/ת חשיבות לפיתוח האינטלקט, חשיבה רציונלית וביקורתית, אלא בעיקר לטכניקות רוחניות?

  • האם אני מפחד/ת מכעס/התמודדות עם קונפליקטים, גם כשזה מגיע במחיר של ויתור על הרצונות והצרכים שלי, כי הם לא מספיק חשובים/רוחניים/אמיתיים?

  • האם אני חושב/ת שכל הטכניקות שאני מתרגל/ת העלימו את כל הצדדים האפלים/קשים/כואבים/פצועים שלי?

  • האם אני חושב/ת שאני באופן ערכי טוב/ה יותר מאחרים כי אני רוחני/ת יותר?

  • האם כשקורים לי דברים לא נעימים/אני גורם לחוסר נעימות אצל אחרים, אני מבטל/ת את זה בתור "אין מה לעשות, המציאות היא כפי שהיא" או "זה בסדר, הכל גם ככה אשליה"?

  • או: האם אני נותן/ת לסיבות לכך הסברים מוחלטים כמו "מרקורי בנסיגה"/"קארמה" וכו'?